"Ending the Depression Through Planned Obsolescence" מאת ברנרד לונדון הוא חיבור סוציו-כלכלי שנכתב בראשית המאה העשרים, בהקשר של השפל הגדול. הספר מציג הצעה כלכלית רדיקלית שמטרתה להחיות את הכלכלה באמצעות תכנון מכוון של מוצרים כך שיהפכו למיושנים לאחר פרק זמן מסוים, ובכך להבטיח מחזור מתמיד של צריכה וייצור. הוא עוסק בפרדוקס השפע, שבו עודף מתקיים לצד אבטלה נרחבת ועוני, וטוען לארגון מחדש של התנהגות הצרכנים ושל שיטות הייצור. הנחת היסוד של תוכניתו של לונדון היא לייחס לטובין ולסחורות אורך חיים קבוע מראש, שלאחריו יוצאו משימוש ויוחלפו במוצרים חדשים, כך שהתעשיות יישארו פעילות ורמות התעסוקה יישמרו גבוהות. באמצעות ויסות אורך חיי המוצרים הוא מציע כי הדבר לא רק ימריץ את הצריכה אלא גם ייצור מקור הכנסה יציב לממשלה באמצעות מיסים על טובין לאחר התיישנותם. הצעתו שואפת לשים קץ לקיפאון הכלכלי על ידי פירוק טובין מיושנים ובכך לאפשר זרימה של מוצרים חדשים אל השוק, ובסופו של דבר לטפח סביבה כלכלית מאוזנת שתועיל לעובדים ולצרכנים כאחד, תוך התמודדות עם אי-השוויון של השיטה הקיימת.