הדרקון האחרון” מאת דן ת’ותרוה הוא רומן פנטזיה לילדים שנכתב בתחילת המאה ה-20. הסיפור מעקב אחר האחים ג’ונתן, ג’נט ג’יין ופיטר בקסטר, אמם האמיצה ושני כלבים, כשהם מקבלים לחברתם דרקון רגוע בעיניים כחולות – האחרון ממינו – ונוסעים איתו חזרה לעידן החשוך. במהלך המסע הם מתחילים מסע להצלת האמيرה סילבר טווז, שנחטפה על ידי הדרקון האויב דאלאהן, בעזרת גומות קבר מכוסה עלים דוקרניים בשם קרובי. הסיפור מתחיל כאשר הילדים בקסטר משחקים משחקים ארתוריים במרעה ליד יער מסתור, ופיטר בן השישה שנים נכנס למערה ומעורר את תשומת לבו של דרקון ירוק ודובר, אשר מצהיר שהוא האחרון ממינו בעולם. לאחר שהילדים מתחברים אליו (ואמם מקבלת אותו בחיבור), אמם שלהם דוחפת אותו לרחוק, ואביהם אינו מסוגל לראות אותו כלל. אך לפני עלות השחר הדרקון נוקט בחלון החדר של הילדים ומעביר את ג’ונתן, ג’נט ג’יין, פיטר, הכלבים ואמם (שעופה בכיסא הזזה שלה) למסע מהיר “לאחור” בתוך ההיסטוריה. הם עוברים תמונות מהעבר, מגיעים לרכסה שם הדרקון “אוכל אש”, וחוזרים לביתו הענקי במערה, שם הם פוגשים את קרובי, הגומות הדוקרני. קרובי מגלה להם שהאמيرה סילבר טווז נחטפה, והדרקון משתף אותם בסיפור האישי שלה – מהעקבים הכספיים שלה ועד למזרחה של שפה ולהימלטותה בתוך סערה. לאחר שהם מגלים שהחוטף הוא הדרקון האירי דאלאהן, הקבוצה מחליטת לחזור ולהציל אותה. הם מהירים אל חנות נשק על הכביש המלכותי, שם אמם, הילדים ואפילו הכלבים מקבלים שריונים וחרבות, והמסע להצלתה מתחיל בפועל.