וינטרמיירן: סיפור” מאת אסטריד וארינג הוא רומן שנכתב בתחילת המאה ה-20. הרומן מעקב אחר צעיר עובד בחווה בשם מאטס יונסון, הנלחם בין שאיפותיו לחזור לאדמת מולדתו לבין החיים הקשים בעיר בצפון שוודיה, בחיפוש אחר ידע, כבוד וצדק. מאבקיו הפנימיים – בנוגע לאהבתו לאנה-גרטה, שכעת נשואה, ובניסיונו להילחם בכוחו של הסוחר העשיר גרוב – מתפתחים במקביל לתיאורים חיות של אדמה, פולקלור והיררכיה חברתית. הרומן מתחיל בסצנה בה מאטס הולך ברחובות המתפשטים, חושב על האביב ועל “ביצת החורף”, שסמליו משקפים את ההסחרות והתשוקות שבתוכו. הוא שוהה עם הדייג הצנוע אוברג, לומד בבית הספר העליון הצטמצם ומוקלל כ“אידיוט”, אך בחדשותו הוא מתמקד בספרים, במספרים ובטקסטים רוחניים בחיפוש אחר האמת. זיכרונותיו מאנה-גרטה וחלומות ליליים מערערים על יציבותו, אך הוא מתמודד עם זאת באמצעות תפילה וعزימה. כאשר מוצע לו מקום ללימודים בבית הספר היוקרתי של העיר – שממומן על ידי גרוב, האדם שהוא מחשיב אותו אחראי להרסת משפחתו – הוא מסרב. הוא מחליט למצוא עבודה ישרה ודרך נכונה לקבל צדק, בעוד הסיפור מסתיים בשיחות בעיר על הצורך לנקוט בצעדים להילחם בבעיות המסוכנות שאיימות על הקהילה – בעיות שמשקפות את המאבק האישי של מאטס נגד הכוחות שמשפיעים לרעה על חייו.