„ירושתו של ג'וק” מאת איימי לה פֶבְר הוא רומן שנכתב בראשית המאה העשרים. הוא עוקב אחר אוריס קובנטרי המוכשרת וטובת הלב, המקבלת עבודה בסידור ובקטלוג של ספריית אחוזה כפרית גדולה, ובמקביל מטפלת באחייניתה התוססת, פיפה. בעולם המבודד של פינסטונס היא מתמודדת עם מנהלת משק הבית המאיימת, גברת סנו, עם גיסתה התובענית ונציה, ועם שובו של ג'וק מויר, שנושל מירושתו; נוכחותו מעוררת שאלות של צדק, חובה וחיבה. רכילות הכפר, בית שעל פי השמועה מביא מזל רע, והמשיכה לאדמות החקלאיות ממסגרים סיפור על אופי ושייכות. פתיחת הרומן מציגה את אוריס בלונדון, שם מכתב נואש מגיסתה ונציה (שירדה מנכסיה בעקבות מיזם נפט כושל וננטשה בידי ארוסה) מביא את ונציה ואת פיפה הקטנה אל דירתה. לאחר שגברת קלת'ורפ מציעה לה את ההזדמנות לסדר ולקטלג את ספרייתם המפורסמת של בני מויר בפינסטונס, אוריס עוברת אל האחוזה המוקפת עצי אורן עם פיפה ועם המשרתת שלהן, ומתיישבת בחדר הילדים הישן, בעוד הילדה משגשגת באוויר הצח ומתיידדת עם תושבי הכפר. במהלך עבודתה פוגשת אוריס דמויות מקומיות—את העלמה דאשווד הביישנית, את הכומר ואת הסופר מר דנסקומב—ונדהמת כאשר ג'וק מויר, האחיין שנושל מירושתו, מתגנב פנימה דרך חלון, מתיידד עם פיפה ומסביר כיצד נדחק מבית ילדותו. קסמו הקליל והאימפולסיבי של ג'וק, אהבתו לחקלאות וענייןו הגלוי באוריס עומדים בניגוד לעוינותה של גברת סנו ולדיבורים על אייבי טאוארס הסמוכה, שנאמר כי היא מביאה מזל רע; דיירים חדשים מגיעים לשם ומיד מאבדים את משרתיהם. לאחר ביקור תה אצל דנסקומב ואצל בני משפחת פרסטון מסבירי הפנים בחוות לילך, ג'וק נשבע לעזור בעבודת האדמה וממשיך לבקר—כשהוא חושף בשובבות “חדר פודרה” נסתר ומפציר באוריס לקבל עזרה מלומדת. הקטע מסתיים בהגעתה של ונציה לפינסטונס, המביאה עמה מתח ומכינה את הקרקע לעימותים בתוך משק הבית.