The poems of Edgar Allan Poe
על הספר
"שירי אדגר אלן פו" מאת אדגר אלן פו הוא אוסף שירים שנכתב באמצע המאה התשע־עשרה. הוא מאגד את שיריו הליריים הנודעים לצד יצירות מוקדמות וכמה הרהורי פרוזה על הפואטיקה, בנושאים שסובבים סביב אהבה, אובדן, יופי, מוות וצליל מהפנט. הקוראים יכולים לצפות לבלדות ולאלגיות אוויריות שבהן הדוברים רדופים בידי נשים אידיאליות, לעיתים קרובות אבודות, ובידי חזיונות חלומיים או מרושעים. פתיחת הכרך מציגה חומר של המוציא לאור ורשימת תוכן מפורטת, ואחריה מבוא נרחב המגן על אופיו של פו, משרטט את חייו ואת הקריירה הקשים שלו, ומסביר את אומנותו — הדגשתו על מלודיה, פזמון חוזר, קיצור, ועל "העיקרון הפואטי" שאינו דידקטי — תוך הערכה מחודשת של "העורב" בין שיריו הליריים האחרים. לאחר מכן מודפסים מחדש הקדמתו הצנועה של פו משנת 1845 והקדשתו לאליזבת בארט בארט. אחר כך מתחיל האוסף בשיריו המובהקים — "העורב", "הפעמונים", "אולאלום", "לנור", "אנבל לי" ואחרים — המעלים על הבמה אבל, געגוע ועל־טבעי באמצעות דפוסי צליל עשירים ופזמונים חוזרים, לפני המעבר ליצירות כמו "העיר בים", "התולעת הכובשת" ו"הארמון הרדוף", המעמיקות את האווירה הגותית. הפרק נחתם במעבר לשירים שנכתבו בנעורים, שבהם כבר ניכרים זרעי קולו המאוחר: געגוע רומנטי מוקדם, פניות קלאסיות ודימויים ליליים.
