פיזיולוגיה כללית מאת מקס פרוורן הוא חיבור מדעי שנכתב בראשית המאה העשרים. הוא מציג "פיזיולוגיה כללית" מאוחדת המבוססת על פיזיולוגיה תאית, ומשלב ביולוגיה השוואתית עם תובנות כימיות, פיזיקליות ומתודולוגיות כדי להסביר את תהליכי היסוד של החיים, מחילוף חומרים ובניית צורה ועד אנרגטיקה, גירויים ומוות. פתיחת החיבור מבססת את מטרתו: לספק מפת התמצאות של יעדי הפיזיולוגיה, שיטותיה ובעיותיה, תוך אזהרה מפני התמחות צרה. הוא מגדיר את הפיזיולוגיה כחקר החיים וטוען שהדבר מחייב מיקוד תאי, ולאחר מכן מראה עד כמה קשה להבחין בין חי לדומם באמצעות דוגמאות מיקרוסקופיות מרשימות (זרעים רדומים, שמרים לעומת טיפות שומן של חלב, וגבישים מרצדים המחקים חיים), תוך הדגשת הצורך בקריטריונים ברורים. הוא מבהיר ש"הסבר" משמעו רדוקציה ליסודות פשוטים יותר, שואל האם ניתן לדון בחיים במסגרת של מסה-מרחב-זמן, ומעלה את היחס בין תופעות גופניות לתופעות נפשיות. לבסוף, הוא פותח בסקירה היסטורית קצרה מאנימיזם מיתי ופילוסופיה יוונית דרך תורת הפנאומה, שיטתו וניסוייו של גלנוס, הקיפאון של ימי הביניים, האנטומיה של הרנסנס ומחזור הדם של הארווי, ועד בייקון, דקארט, ואן הלמונט ובורלי, שם הקטע נקטע.