"מסכות III-IV" מאת איינו ליינו הוא אוסף מחזות שנכתב בראשית המאה העשרים. הוא משלב טאבלואות מוסריות-פסיכולוגיות עם טרגדיה היסטורית, ונע מחרטה ימי-ביניימית לתככים קלאסיים. היצירות מתמקדות בדמויות הקרועות בין אהבה, כבוד, שאפתנות וחשבון נפש רוחני, ובהן אביר שנחרב והמדינאי האתונאי המגורש אלקיביאדס. פתיחת האוסף מציבה שני תמונות מרשימים. ב"ריטארי קלאוס", אביר שחולל המתגורר בצריף שומם דוחה את אהבתה הנחושה של אינקרי: הוא מונה את חטאיו, מזהיר אותה מפני חורבן, וכשהיא מחזירה לו את חרבו כדי לעורר את הלוחם הישן, הוא מכריז שכעת הוא משרת את הצלב; היא מסתלקת בבוז, משאירה את החרב כמשפט אילם בעוד הוא מתפלל לבתולה. ב"אלקיביאדס", טימנדרה מדיפה את מארסיאס השיכור, הנושא מכתב סודי וצעצוע נסיכותי שהיא מסרבת לקבל; אלקיביאדס שב עם תראסיבולוס, והדיאלוג המתוח ביניהם מאזן בין נאמנות, גלות ופיתוי אסיה על רקע חגיגות אשתרת. מסר מלכותי חידתי וביקורו המוכרז של הסאטראפ מחדדים את תחושת הסכנה, וכשמערכה שלישית נפתחת, המשלחת הפרסית מגיעה, ונימוסי חצר בקושי מסתירים דו-קרב מילים ורצונות הממשמש ובא.