אורות של אור נכחד" מאת אנטרו דה קוונטל היא קולקציה של שירים לא פורסמים, אשר נכתבו בשלהי המאה ה-19 או באמצעה. היצירה מכסה מגוון רחב של נושאים, ובמיוחד משקפת את האידאלים הרומנטיים והרוחניים של המשורר בשלבים מוקדמים בחייו, לפני שעבר לסגנון רевולוציונרי יותר בשנים שלאחר מכן. הקולקציה מהווה אות כבוד לאחר מותו של קוונטל, ומציגה את השלב האמנותי הראשון שלו ומספקת תובנות לגבי המורכבויות הרגשיות בחייו. המבוא לקולקציה מציג את הרקע של המשורר ומדגיש את החשיבות של יצירותיו הראשונות, הפחות ידועות, מהשנים 1859 עד 1863 – יצירות אשר קודם לכן נדחו או נהרסו במהלך מערכות של הערכה מחודשת אמנותית. המבוא, שנכתב על ידי תאופילו בראגה, מסביר כי הקולקציה נוצרה הודות לשמירה מזלית של מספר יצירות ידניות על ידי חברו של קוונטל. הוא מדגיש את ההשפעה העמוקה של האור והחושך על חייו ועל אמנותו של קוונטל, ומזכיר את המאבקים והשינויים שעבר לפני שנפל לייאוש. השירים עצמם, המלאים בהסתכלות עצמית ובתשוקה, משקפים נושאים כלליים כמו אהבה, חופש ושאלות קיומיות.