חופי הנהר בורמידה בשנת 1794” מאת ג’וזפה צ’זארה אבה הוא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה מתעדת את החיים בכפר איטלקי קטן בתקופה של מתחים פוליטיים ושינויים חברתיים, ומתמקדת במיוחד בחייהם המתכנסים של תושביו. נושאים כמו אהבה, אובדן והשפעת המלחמה מהווים את ליבת הסיפור, ומשקפים את ההצטלבות שבין ההיסטוריה האישית לזו הציבורית. הספר מתחיל בתיאור עמק יפי ליד נהר הבורמידה, ומציין את הנוף המרהיב ואת חיי תושביו. העלילה מתמקדת באישה בשם מדלנה, המחכה שבנה ג’וליאנו יחזור הביתה בשנת 1794, שהייתה שנה עמוסה במתחים פוליטיים. בזמן החיכות, מחשבותיה נעות בין זיכרונותיו של בעלה המנוח ודאגותיה לביטחונו של בנה בתוככי נוכחותם של חיילים זרים. המתח גדל ככל שמדלנה מבינה את הביקורים התדירים של בנה אצל מורו הקודם, דון מרקו, וזה משקף את החששות החברתיות-פוליטיות הגדולות שאיימו על הכפר. באמצעות תיאורים מפורטים, החלק הראשון של הספר מסדיר אווירה של נוסטלגיה ושינויים עתידיים, ומשכנע את הקוראים להיכנס לחייהם של הדמויות על רקע אירועים היסטוריים.