„玉樓春“ מאת Baiyundaoren הוא רומן היסטורי שנכתב בסוף המאה ה־19. העלילה מפגישה אותנו עם קבוצת דמויות בתקופת שושלת טאנג, ובמרכזה הגיבור 邵卞嘉, אציל צעיר הידוע בשם 小孟嘗, שאוהב שירה ומפגשים חברתיים. הסיפור נסוב סביב יחסים חברתיים, התכנסויות שירה ומורכבותם של יחסים בתקופה זו. פתיחת הספר מציבה את הבמה להתכנסות ספרותית תוססת לרגל טיול אביב, ומדגישה את החגיגות ואת האווירה העליזה, כאשר 邵卞嘉, יחד עם חבריו והאמנים, מתענגים על שירה ועל יין. עם התקדמות החגיגות מגיע אורח בשם 盧杞, שהתנהגותו המגושמת מובילה למתחים בלתי צפויים, במיוחד כאשר הוא מפרש שלא כהלכה הערה אגבית של 邵卞嘉 כעלבון. עימות ראשוני זה מעורר דיון רחב יותר בחברה, בשאיפות אישיות ובדינמיקה הבין־אישית, שייבחנו לאורך הרומן. האינטראקציות בין הדמויות משלבות הומור ודרמה, ומרמזות על נושאים עמוקים יותר שיתגלו עם התקדמות העלילה.