מדינות ואימפריות עתיקות“ מאת ג’ון לורד היא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. יעדו העיקרי של הספר הוא שימושו למטרות חינוכיות, במטרה לספק סיפור היסטורי מתומך ומסודר של העולם העתיק על פני פרק זמן של ארבעת אלפים שנה. לורד מתמקד באירועים, אומות ודמויות בולטים, ומשלב הן מקורות חילוניים והן מקורות ביבליים על מנת ליצור סיפור שלם שמתחיל בתרבויות העתיקות הראשונות ועובר דרך אירועים היסטוריים מרכזיים. החלק הראשון של הספר מספק הבנה בסיסית של ההיסטוריה העתיקה, ומתחיל בעולם שלפני המבול, עובר לסיפור היצירה, לפלונטר האדם ולאירועים שהובילו למבול הגדול. הספר מציין את שורשי האנושות, מסביר את הקמת מוסדות אלוהיות כמו השבת והנישואים, וחוקר את שושלותיהן של דמויות ביבליות מרכזיות. הסיפור מדן על השלכות העבירה של אדם וחווה, על הקונפליקט בין קאין לאבל, ועל הבטחת הגאולה דרך שושלת נוח. כל אלו מספקים את הבסיס האלגורי והעובדתי לנושאים של הצלחת אלוהים בהיסטוריה האנושית, אשר לורד מתכוון לבנות אותם במהלך כל הספר.