מואיה בייאטריצה” של הרביין זיגמונט קראשינסקי היא אסופת שירים שנכתבה בשלהי המאה ה-19. יצירה זו מעמדת תמונות של אהבה, תשוקה והרהות קיומית, המשלבות לעתים קרובות הפניות לספרות קלאסית ורגשות אישיות. השירים משקפים את התחושות העמוקות של המחבר בנוגע לאהבה האידאליזציה, לעתים עם נטיות לכאב ואובדן. האסופה מורכבת משירים שונים, כל אחד מהם משקף באופן כלשהו את אהבת המחבר לדמות אידאלית – כנראה מושפעת מדמות כמו בייאטריצה של דנטה. באמצעות תמונות חיות ועומק רגשי, קראשינסקי חוקר את חוויות הפרידה, התשוקה הרוחנית והחיפוש אחר יופי מעל-חומרי. השירים מעוררים שלל רגשות – החל מרגעי אושר עמוקים ועד ביטויי יאוש ותשוקה לאלוהים – ובסופו של דבר מציגים את המורכבות של הרגשות האנושיות ואת התשוקה לאהבה אינספורמית בתוככי הטבע החולף של החיים.