הודו, חייה ומחשבתה" מאת ג'ון פי. ג'ונס היא חקר חברתי-תרבותי שנכתב בתחילת המאה ה-20. מטרת הספר היא להאיר את המורכבויות של החיים, התרבות והמערכות האמוניות השונות שקיימות בתת היבשת ההודית. המחבר, בהסתמך על ניסיונו הרב בהודו, חוקר את הפער העמוק ואת שיבוש ההבנה שיש בין המערביים לבין האוכלוסייה ההודית, במטרה לגשר על פער זה דרך הבנה וידע משותף. הקטע הראשון של הספר מציג את נושא אי-השלווה בהודו, ומערער על התפיסה המסורתית של המדינה כמדינה פאסיבית ובלתי מתקדמת. ג'ונס מציין כי הודו עוברת התעוררות חשובה, שנגרמת על ידי גורמים שונים – כגון החינוך המערבי, התנועות הפוליטיות והשפעת אירועים היסטוריים כמו הנצחון של יפן על רוסיה. הוא מדגיש את אי-השבעת הקיים בקרב השכבות המשכילות כתגובה למעמדן הנחות תחת השלטון הבריטי, וחוקר את המתחים הגזעיים והסכסכים האידאולוגיים שנוצרים במהלך השינויים הללו. מתוך ניתוח זה, הוא מספק את הבסיס לחקר עמוק יותר של המציאות החברתית והפוליטית בהודו באותה תקופה, ומציע כי אי-השלווה זו היא בעת ובערך סימפטום של שינויים גלובליים רחבים יותר, ובמקביל – תהליך התעוררות פנימית לכיוון הסתדרות עצמית.