נאומי מקסימיליאן רובספייר – 17 באפריל 1792 עד 27 ביולי 1794" הינו תיעוד היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-18. הקובץ מכיל שרשרת נאומים שנשא רובספייר, דמות בולטת במהלך המהפכה הצרפתית, בהם הוא עוסק באירועים פוליטיים משמעותיים ובוויכוחים של זמנו. היצירה מספקת תובנה לאמונותיו של רובספייר, למאבקיו על החופש ולעימותים בין המהפכים לבין אנטי-מהפכים. בתחילת הטקסט מוצגת התגובה הנלהבת של רובספייר ליריביו הפוליטיים, כאשר הוא טוען כי דאגתו העיקרית היא הטובה הציבורית ולא האמביציות האישיות שלו. הוא מתמודד עם האשמות מצד אויבים כמו בריסו וגואדה, מגן על מעשיו בהקשר של המהפכה ועוסק באתגרים שעמדו בפני הרפובליקה החדשה. רובספייר מדגיש את חשיבות האומץ והאמת בהשגת החופש, ומבקר באלמנטים הדורשים דיכוי שהיו נפוצים בחברה הצרפתית. התמקדותו בעקרונות הצדק ובזכויות האדם בולטת במהלך הנאומים שנשא, אשר מאפיינים אותו באופן כללי. חלק זה של הספר מסדיר את הטון הנלהב והמלא בתשוקה המאפיין את נאומיו של רובספייר.