"נאומיו של מארק טוויין" מאת מארק טוויין הוא אוסף יצירות נאום שחוברו בשלהי המאה ה-19. אסופה זו כוללת נאומים שונים המספקים תובנה על השקפותיו של טוויין בנוגע לחברה, לפוליטיקה ולתרבות, ומציגים את שנינותו החדה ואת הומורו כשהוא נדרש לנושאים הנעים מחינוך וממשל ועד אנקדוטות אישיות ותצפיות על התנהגות אנושית. פתיחת היצירה כוללת הקדמה מאת ו. ד. האוולס, המהרהר על סגנון הנאום הייחודי של טוויין ומדגיש את יעילותם של דבריו כשהם נאמרים בקול בהשוואה לצורתם הכתובה. כישרונו של טוויין הן כסופר והן כמופיע מודגש, תוך תשומת לב מיוחדת ליכולתו לרתק קהלים ולערב אותם. לאחר מכן מוצגת לקורא אנקדוטה הומוריסטית ומרתקת מחייו של טוויין עצמו, הממחישה את חוויותיו עם דמויות ספרותיות בולטות וקובעת טון המאזן בין הומור לפרשנות מהורהרת. הקדמה זו משמשת למקם את נאומיו של טוויין בהקשר של מורשתו הספרותית הרחבה יותר וחושפת את החן ואת הנגישות של קולו.