הברזל” של גבריאלה ד’אנונציו הוא מחזה בשלוש מערכות שנכתב בתחילת המאה ה-20. המחזה מתרחש בוילה דועכת בטוסקנה, המזכירה הן חן והן צער; הדמויות המרכזיות נמצאות בתוך מצבי רגשיים מעורבים ויחסים משפחתיים מתוחים. במרכז הסיפור נמצאת מורטלה, אישה צעירה המתמודדת עם רגשותיה כלפי אמה שניתקה ממנה וכלפי אביה החורג, ג’רארדו איסמרה; במהלך המחזה מתבחנים נושאים של זיכרון, هوיית וקנאה. בתחילת המחזה, הצופים מגלים סצנה עצבנית בה מורטלה מעריכת את חייה ואת השקף שלה על עצמה בהקשר של העבר המטרד של משפחתה. בשיחותיה עם חברתה, לה רונדין, מתבחנים נושאים של אהבה, חרטה ונוסטלגיה. האווירה המתוחה שנוצרת בפתיחה משקפת את המצב הנפשי הרגיש של מורטלה, ואת הרגשות הלא מתוקנות שלה בנוגע ליחסיה המשפחתיים. הגעתו של ג’רארדו איסמרה מסמנת נקודת מפנה חשובה, ומגלה שכבים של רגשות צפופים העומדים בבסיס המחזה.