„ירמיהו: מחזה דרמטי בתשעה מראות“ מאת שטפן צווייג הוא יצירה דרמטית שנכתבה בראשית המאה העשרים. המחזה מתמקד בדמות המקראית ירמיהו ובוחן נושאים של נבואה, עימות והמאבק על זהות ואמונה בתוך נסיבות סוערות. באמצעות ההתמקדות בירמיהו וביחסיו עם דמויות אחרות, היצירה מעמיקה בדילמות הרגשיות והמוסריות העומדות בפני אדם המוצב על רקע חורבנה המתקרב של ירושלים. בראשית המחזה מוצג ירמיהו על גג ביתו, כשהוא חווה חזיון מבעית המבשר את חורבן ירושלים. הוא מוצף בתחושת דחיפות ואימה, חש באסון מתקרב שאחרים סביבו דוחים אותו. בעודו מתמודד עם ייעודו הנבואי, קוטעת אותו אמו המודאגת, הדוחקת בו להתמקד בבניית חיים ובמילוי חובותיו ככוהן. שיחתם חושף הן את סערת נפשו של ירמיהו והן את הלחצים החברתיים של תקופתו, ומכין את הקרקע לעימות בין שליחותו הנבואית לבין הציפיות של הסובבים אותו. פתיחה מרתקת זו מבססת את העוצמה הדרמטית ואת העומק הרגשי המאפיינים את הסיפור המתפתח.
דף ויקיפדיה על הספר הזה: en.wikipedia.org/wiki/Jeremiah_(play))