„האיש העטוי ברעלה” מאת ויליאם לה קה הוא רומן שנכתב בראשית המאה ה־20. העלילה סובבת סביב סידי אחמדו, השייח’ של שודדי אז’אר בסהרה הגדולה, כשהוא מהרהר בהרפתקאותיו המסוכנות ובחייו כשודד במדבר. הסיפור מציג נושאים של רומנטיקה, חיפוש אוצרות וגילוי על רקע מיתולוגיה עתיקה ועימות עם כוחות קולוניאליים. בתחילת הרומן אנו מתוודעים לדמותו של אחמדו, ולומדים בפירוט על עלייתו משודד פשוט למנהיג מעורר אימה. הוא משתף בחוויותיו מנדודים ברחבי הסהרה, מסכסוכים בין שבטים ומחיים של הסתתרות וגניבה בקרב בני עמו, הטוארגים. נוסף על כך, הוא מספר על מסע גורלי המוביל אותו אל חורבות עיר סבא, וקושר אותה למלכה האגדית בלכיס. בעודו חוקר את פארה של העיר הנשכחת ומתמודד עם הסכנה המודרנית של חדירה קולוניאלית, המגולמת בדמותו של סגן בשם ויקטור גאיאר, הסיפור שוזר את ההרפתקה והמסתורין של המדבר בטרגדיה אישית, ומרמז על עימותים עמוקים יותר ועל קשר בלתי צפוי עם בלכיס, צאצאתה האחרונה של המלכה.