האמת על האופיום” מאת ויליאם אך. בררטון היא בחינה ביקורתית והגנה על סחר האופיום בהודו-סין, שנכתבה בשלהי המאה ה-19. הספר משמש כתגובה לטענות אגודת המאבק באופיום, ומתכוון להפוך את הדעות שניסו להציג את עישוב האופיום והשפעותיו על האוכלוסייה הסינית כשגויות. המחבר משתמש בניסיונו הרב בהונג קונג כדי לערער על התפיסה הרווחת שלפיה האופיום הוא חומר מזהם ושסחרו הוא אקט של ניצול. בתחילת הספר, בררטון מציין את מומחיותו, ומדגיש את הידע האישי שרכש במהלך שנים רבות שבילה בהונג קונג, היכן שעישוב האופיום הוא פרקטיקה נפוצה. הוא מתמודד עם התפיסות השגויות של תומכי המאבק באופיום, וטוען כי דעותיהם מבוססות על שמועים ולא על התנסויות ישירות בהשימוש באופיום בסין. בררטון מעוניין להבהיר את המצב בנוגע לאופיום ולסחר בו, וטוען כי הטענות להתמכרות נרחבת או להדרדרה חברתית כתוצאה משימוש באופיום הן מופרזות ולא מבוססות. החלק הראשון של הספר מכין את הקרקע לבחינה מפורטת של הדינמיקות החברתיות-כלכליות של האופיום בסין, ושל ההשפעות של המחאה נגדו; הוא מדגיש כי החומר, כשהוא משמש במתינות, אינו גורם לנזק משמעותי.