„La vie en France au moyen âge d'après quelques moralistes du temps” מאת ש.-ו. לנגלואה הוא חיבור היסטורי שנכתב בראשית המאה ה־20. היצירה בוחנת את ההוגים המוסריים של תקופת ימי הביניים בצרפת, ומתמקדת במיוחד בספרות שנכתבה בשפת העם מן המאה ה־12 ועד המאה ה־14. מטרתה לשפוך אור על התנאים החברתיים, המוסריים והאינטלקטואליים של התקופה מבעד לעדשתם של כתבים מוסריים אלה, ולצאת נגד התפיסה שהם משעממים או אינם ראויים למחקר. בראשית הטקסט דן המחבר במניע ליצירה חדשה זו, המשלימה את פרסומו הקודם על החברה הצרפתית כפי שהיא מתוארת ברומנים הרפתקניים. הוא עומד על חשיבות השימוש במקורות ספרותיים בניתוח היסטורי, וטוען שהם מספקים תובנות חיוניות על חייהם ומחשבותיהם של אנשים מן העבר. הפתיחה מדגישה גם את ההבדל בין יצירות מוסר מקוריות לבין יצירות שרק חוזרות על רעיונות קיימים, ובכך מכינה את הקרקע לניתוח טקסטים נבחרים ומחבריהם, שיובא בהמשך הספר. לנגלואה מציין כי יציג את נקודות המבט של הוגים מוסריים שונים, ובכך ימחיש את מגוון המחשבה והסגנון הקיים בספרות הצרפתית של ימי הביניים.