„In faccia al destino“ מאת אדולפו אלברטאצי הוא רומן שנכתב בראשית המאה ה־20. העלילה מתרחשת בכפר האלפיני ולדיגורגו, שבו הדמות הראשית, קרלו סיבורי, מתמודדת עם תחושה עמוקה של ייאוש והתפכחות לאחר טראומה שלא פורטה. האינטראקציות שלו עם משפחת מוזר, ובמיוחד עם אאוגניה המחלימה ועם בנותיה, מצביעות על נושאים של קשרי משפחה, ריפוי אישי וחיפוש אחר תכלית בעיצומה של סערה רגשית. פתיחת הרומן מציגה את קרלו, שהגיע לאחרונה לוולדיגורגו בתקווה למצוא נחמה ולהתחדש. אולם ציפיותיו מתנפצות כשהוא מוצא את עצמו שקוע בשעמום, בניגוד לדינמיקה התוססת בבית משפחת מוזר. בעוד אאוגניה נאבקת להחלים ממחלה קשה, קרלו נעשה מנותק יותר ויותר ואינו מסוגל להיות מעורב רגשית עם הסובבים אותו. האינטראקציות עם משפחת מוזר מדגישות את בידודו של קרלו ואת שאיפתו הדועכת, כשהוא מהרהר בקשרים ובזיכרונות שאבדו, ומבשרות מסע של התבוננות פנימית ושל גאולה אפשרית. למרות רצונו להתרחק מחיוניות החיים, נוכחותה של משפחת מוזר מעוררת בו רגעים חולפים של חמימות ונוסטלגיה, המעידים על מאבק בין ייאוש לבין הכמיהה לקשר אנושי.