״אטלנטיס האבודה ומחקרים אתנוגרפיים אחרים״ מאת סר דניאל וילסון הוא אוסף מסות אתנוגרפיות שנכתבו בשלהי המאה ה־19. חיבור מלומד זה בוחן אגדות שונות, ובהן המיתוס של אטלנטיס, ועוסק בהשלכות האתנולוגיות וההיסטוריות של נרטיבים אלה בהקשר של הציוויליזציה האנושית. וילסון מבקש לפענח את הקשרים בין תרבויות פרהיסטוריות לציוויליזציות ברחבי העולם, תוך עיסוק הן במסורות עתיקות והן בחקירות מדעיות מתהוות בנות זמנו. הספר נפתח בהקדמה מאת סיביל וילסון, שבה היא מהרהרת במסירותו המלומדת של אביה (סר דניאל וילסון) חרף הידרדרות מצבו הבריאותי. היא מציגה את מוקד המחקר העיקרי, והוא אגדת אטלנטיס כפי שסופרה בידי אפלטון, וכן את הפרשנויות והתאוריות הספקולטיביות שניתנו לה במהלך הדורות. הטקסט מתווה את חשיבותה התרבותית וההיסטורית של אטלנטיס, לצד נקודת מבט ביקורתית על ממדיה המיתולוגיים, ומציע כי ייתכן שהאגדה נטועה במסורות עתיקות אותנטיות על ציוויליזציה אבודה, ובד בבד מכיר במגבלות האימות המדעי של טענות בדבר ראיות מוחשיות הקשורות לאטלנטיס. נוסף על כך, וילסון מכין את הקרקע לניתוח מעמיק יותר של נושאים אתנוגרפיים אחרים בפרקים הבאים, ורומז למחקריו הרחבים יותר על דפוסי הגירה אנושיים קדומים ועל יחסי גומלין תרבותיים.