白兔記
על הספר
הסיפור של הארנב הלבן" מאת אי מינג הוא מחזה היסטורי שנכתב ככל הנראה בשלהי המאה ה-19. העלילה מתמקדת בעיקר בדמותו של ליו ז'י יואן, אשר חווה שלל קשיים ומצרים – הכוללים עימותים משפחתיים ואתגרים חברתיים – בעוד הוא שואף לעתיד טוב יותר ומנסה למצוא את מקומו בעולם. בתחילת המחזה, אנו מכירים את ליו ז'י יואן בתוך סביבה של תלונות וקשיים; הוא מתמודד עם העבר שלו ועם המצרים שאיתם הוא חווה בחורף הקר. הוא משקף את המאבקים המשפחתיים שלו, לאחר שהודח על ידי אביו החותר ונאלץ לחיות בתנאים קשים. במהלך חלק זה של המחזה, ליו פוגש את חבריו ובני משפחתו, אשר מסמלים את הארכטיפים החברתיים השונים; דרך כך מתקבלת תמונה חיות של אדם הנלחם בקשיים, במסגרת סיפור רחב יותר על דינמיקות חברתיות, קשרי משפחה ואמביציות אישיות. הדיאלוגים במחזה משולבים באלמנטים מסורתיים של משחק ובשפה פואטית, מה שיוצר אווירה המשלבת צער, נחושות ותקווה לגאולה בעתיד.
