הירושלמיות בעת הביניים" מאת פליצה טוקו היא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה חוקרת את היחסים המורכבים בין הפילוסופיה הסכולאטית לתנועות הירושלמיות שהתרחשו בעת הביניים, ומתמקדת בעיקר בהיווצרות ובהתפתחות הכתות השונות שנחשבו כירושלמיות באותה תקופה. טוקו נמנע מלהציג את הדמויות הירושלמיות באופן פשוט וחד-ממדי; למקום זאת, הוא מבקש לנתח את הבסיסים הפילוסופיים של תנועות אלה וההשפעות החברתיות שלהן. בתחילת הטקסט, טוקו משקף את מחקריו בנוגע לקשרים שבין המחשבה הסכולאטית לתנועות הירושלמיות של זמנו. הוא מודה שאף שהתכוון לתעד באופן שלם את ההיסטוריה של הירושלמיות, בפועל הוא גיבש דעה משלו בנוגע למקורות ולהתפתחות הכתות השונות. הטקסט מציע את הרעיון שעת הביניים, אשר לעתים קרובות נחשבת בצורה שגויה כעת תקופה של הרמוניה, למעשה עדיין עברה מאבקים אידאולוגיים עזים, אשר באו לידי ביטוי בסכסכים בין המדרכים הפילוסופיות השונות. טוקו מביע את רצונו לחקור את המתחים האלה, במיוחד דרך עין הכתות הירושלמיות כגון הקתרים, ולהציג את אמונותיהם, מקורותיהם והשפעתם על הנוף הדתי של אותה תקופה.