בובלן” של אדית יערברג הוא רומן שנכתב בתחילת המאה ה-20. הסיפור מתמקד בידידות העמוקה אך לא שוויונית שבין גודרון האבלדסן, ילדה ענייה ותולשת ממשפחה צפופת, לבין בריט סורלי, הילדה המטופחת והמוארת בשמש שגודרון מעריצה אותה כאם “הבובלה”. דרך טקסים בבית הספר, משחקים בבית הבובות ושיחות על העתיד, הרומן בוחן את ההבדלים הכלכליים והחברתיים, את האמביציות ואת כאבי ההתקשרויות בין בני נוער. הסיפור מתחיל כאשר גודרון מסתכלת מעבר לגדר על בריט המתנדנדת בגזע, ולאחר מכן הן נפגשות בבית הספר ויושבות זו ליד זו. גודרון מלמדת את בריט בחשבון, והן מבלות יחד בגן – שם הן שותות קפה ואוכלות וופלים. היחסים ביניהן מתפתחים; גודרון מציגה את הקרביות שלה, בעוד בריט שולטת בדברים בצורה רגועה. האופן שבו הן מתנהגות, השפה שבה הן מדברות ומעמדן החברתי משפיעים על יחסיהן. גודרון משנה את עצמה: היא לומדת בקשב, נמנעת ממשחקים תולשים, מטפלת בחנות הספרים ומזיןה את הדמיונות שלהן באמצעות תמונות מכתביות. בריט, מצדה, קובעת גבולות ומסרבת להגיב ברגשות. בבית הספר התיכון, חברתה אלס משכנעת את בריט להתרחק מגודרון; בעוד לייף, תלמיד אחר שמקובל בקרב חברי הכיתה, מרחיק את גודרון באמצעות סצנה דרמטית. עם הגעת הסתיו, גודרון מקבלת מעיל ישן, ובריט – פסנתר; קנאה וגזענות מחמירים את היחסים ביניהן. גודרון שומעת את אלס ובריט מבזיעות אותה, נפגשת איתה והן נקלעות לוויכוח. בסיום הפרק, בריט מעבירה את חפציה ויושבת ליד אלס, וגודרון נשארת לבדה בחוץ, מרוסקת ומתוסכלת.