הווידיוט מאת איב מלכיור הוא סיפור קצר מדע-בדיוני שנכתב באמצע המאה העשרים. הסיפור מתמקד בטכנאי טלוויזיה שמגלה במקרה דרך לראות דרך קירות, ומעלה שאלות על מעקב, כוח ואחריות מוסרית. "ווידיוט" טלוויזיה שאפתן, דון הארטלי, בודק ציוד אפקטים מיוחדים במהלך חזרה לאופרת חלל, כאשר קצר חשמלי הופך רקע מאט לחלון הצופה דרך תפאורת האולפן, הקירות והלאה אל הרחוב. תוך מיפוי התופעה, הוא מבין שביכולתו לבנות מצלמה אחת — ה"הארטליקאם" — שתוכל לחדור כל מחסום. מפותה בידי תהילה ועושר, הוא גם מדמיין עולם סיוטי של מעקב מוחלט ובלתי נמנע ושליטה רודנית. לאחר יום סוער, הוא בוחר באיפוק: הוא מבקר את מנהלו כדי לדווח רק על הנזק לציוד, מקבל הזדמנות שנייה בעבודה, ושומר את השרטוטים לעצמו, מתוך מסקנה שהעולם אינו מוכן עדיין להמצאתו.