Fifteen years in hell : An autobiography
על הספר
חמישה-עשר שנים בגהינום“ מאת לותר בנסון היא אוטוביוגרפיה שנכתבה בשלהי המאה ה-19. הסיפור מתאר באופן דרמטי את החוויות הקשות שעבר המחבר עם התמכרות באלכוהול, ומפרט את הדרך שבה נפל לייאוש ואת ההשפעה ההרסנית של בחירותיו על עצמו ועל אלה שסביבו. הספר משמש הן כאזהרה והן כהתבוננות אישית בהשלכות האלכוהוליזם ובמאבק לגאולה. בתחילת האוטוביוגרפיה, בנסון מציג את סיפור חייו בפרק פרשום דרמטי, שבו מספר באופן ישיר ובלתי מסננת את החוויות שעבר. הוא משתף בהתבוננויותיו על ילדותו הטראומטית, שהייתה מאופיינת בתחושה עמוקה של אבל ובנטייה להתמכרות, ומציין את ההשפעה הרגשית הקשה שהאלכוהול היווה בחייו כולם. בפרקים הראשונים, בנסון מספר על הפעמים הראשונות שבהן ניסה אלכוהול, ומדגיש כיצד סקרנותו הראשונית הובילה להתמכרות ולחרטה עמוקה. הסיפור מצייר באופן חי וברור את הזיכרונות הכואבים ואת המאבקים שעבר, ומכין את הרקע למסע מלא בהלם, חרטה ותשוקה עמוקה לנחמה – תשוקה שבסופו של דבר מצא אותה דרך הבנת מצבו הנפשי.
