מייצרי הרפואה בעת העתיקה" מאת ג'יימס ג'. וולש הוא ספר היסטורי שנכתב בתחילת המאה ה-20. הספר בוחן את התפתחות המדע הרפואי בעת הביניים, ומערער על התפיסה שכי תקופה זו הייתה חסרת חידושים רפואיים משמעותיים. הוא מדגיש את התרומות של רופאים וחוקרים רפואיים מקהילות נוצריות, יהודיות וערביות, ומציג כיצד הם שמרו על הידע הרפואי היווני העתיק ובנו עליו. בפתיחת הספר מובהרת כוונתו של וולש לשנות את התפיסות הרווחות לגבי הרפואה בעת הביניים, אשר לעתים קרובות מוצגת כסטטית ופרימיטיבית. הוא מדגיש שהעת הביניימית הייתה עשירה באישים רפואיים בולטים אשר חתרו להתפתחויות משמעותיות בהבנה וביישום הרפואה, למרות האתגרים ששררו באותה תקופה – כמו נפילת האימפריה הרומית והמהומות החברתיות. וולש מציע את הרעיון שרבים מהחידושים הרפואיים נוצרו אך לאחר מכן נשכחו, ורק בהמשך הוחזרו לשימוש. ספר זה מספק תיאור מפורט של ההישגים של אותם אישים בולטים בתחום הרפואה.