אוגניקה ורעות אחרות“ מאת ג’י. קי. צ’סטרטון היא מאמר ביקורתי שנכתב בתחילת המאה ה-20. הספר עוסק בתנועת האוגניקה, בהשלכותיה הפילוסופיות ובסכנות שהיא מציבה לחופש האישי, למוסר ולמבנה החברתי. סגנון הדיון הביקורתי של צ’סטרטון מצביע על התנגדותו העזה לאוגניקה, אותה הוא מציג כאידאולוגיה שגויה ובעלת פוטנציאל לדיכוי. בתחילת הספר, צ’סטרטון מציג את ההקשר ההיסטורי ואת פופולריות האוגניקה בעתו; הוא מדגיש את החובה לבחון בזהירות את התנועה ולהתנגד לה, לפני שהיא יכולה להתממש במלואה, ומציין דמיונים בין האוגניקה לדיכויים ולטרנדים חברתיים אחרים שנוצרו מאידאולוגיות דומות. הוא מבקר בבסיסים המוסריים של האוגניקה, וכן בהרעיון שבני אדם יכולים להיות מנוהלים באופן מדעי כמו בעלי חיים; במקום זאת, הוא טוען בעד הערך הפנימי של כל אדם, בלי קשר לתכונותיו הגנטיות. דרך חקירה זו, הוא מזהיר מפני ההשלכות שעלולות לנבוע מאפשרת השפעה מדעית על המבנה החברתי, ומקרה להיות מודעים להשלכות האתיות שנגרמות על ידי הרעיון של “שיפור“ האנושות.