FACECIES et mots subtils, d’aucuns esprits excellents et seigneurs très nobles” היא קולקציה של אמרות חכמות ואנקדוטות שנכתבה באמצע המאה ה-16. היצירה מכילה עשרות תובנות חכמות והערכות הומוריסטיות שניתנו לדמויות אציליות שונות, והיא מתמקדת בנושאים קלילים הקשורים לטבע האנושית ולנורמות החברתיות. הטקסט משקף את המורכבות שבהתנהגות האנושית, ומדגיש את ההשפעה המתחלפת בין חכמה לטיפשות. החלק הראשון של הקולקציה מסביר את מטרתה, ומציג את כוונת המחבר, לואיז דומיניק, להציע לקוראים פעילות בידורית דרך הומור ספרותי. הטקסט מציג דמויות שונות, כגון לורנצו דה מדיצ’י ופוצ’ו, ומספר את האינטראקציות המצחיקות שביניהם, כמו גם סיפורים קצרים המדגישים את ההבנות ההומוריסטיות לגבי החיים והתפקידים החברתיים שהיו נפוצים בחברה של ימי הרנסנס. כל אנקדוטה מציגה מצבים ייחודיים המעוררים צחוק והסתכלות, ומדגישה את היופי והאבסורד שבהתנהגויות אנושיות, בעודה מזמינה את הקוראים לחשוב על החוויה האנושית המשותפת דרך הומור וחכמה.