אנטוניו אזורין" מאת חוסה מרטינז רואיס היא יצירה בדיונית שנכתבה כנראה בתחילת המאה ה-20. הספר מתמקד בחיי הדמות הראשית, אנטוניו אזורין, אשר נראה שחייהו רגילים לחלוטין ולא מתרחשים בה אירועים מיוחדים. הספר מעמד את תемות ההתבוננות העצמית, ההיבטים הרגילים של החיים, והקשרים העמוקים בין האדם לטבע ולחברה. הפתיחה של הספר מציירת באופן חיוור את הנוף הטבעי שמקיף את ביתו של הדמות, ומכילה תיאורים מפורטים של הסביבה – הרים, עמקים ונהרות השוחים באור השמש. אזורין מוצג כאדם השקוע בהנאות הפשוטות של החיים, כמו התבוננות בצמחים והקשבה לקולות הכפר. רצף החיים השלו זה מתנגד באופן עמום לתחושה של מלנכוליה, מה שמעיד על ההרהותות והמחשבות הפילוסופיות שאולי יהיו מאפיינים בולטים של הסיפור. במהלך התקשרותו עם העולם שמסביבו, מחשבותיו של אזורין מובילות אותו להרהותות רחבות יותר על הטבע, הקיום והמצב האנושי.