„Historia Antiga“ מאת מחבר לא ידוע הוא חיבור היסטורי שנכתב ככל הנראה בסוף המאה ה־19. הטקסט משמש כמסכת יסוד בהיסטוריה העתיקה, העוסקת בתרבויות ובעמים חשובים, ובהם העברים, המצרים, האשורים והבבלים, ומתקדמת דרך תקופות היסטוריות מרכזיות עד לנפילת האימפריה הרומית. נראה כי הספר מציג סקירה שיטתית של החברות העתיקות הללו, של תרבויותיהן ושל האירועים המכוננים שעיצבו את ההיסטוריה. בפתח „Historia Antiga“ מוצג המושג היסטוריה עתיקה, תוך תיאור חלוקתה והתקופות המרכזיות המארגנות את הסיפור. הוא נפתח בחקר התקופות הפרהיסטוריות, ודן בהתפתחות האנושות ובהיווצרותן התרבותית של גזעים שונים. המבוא קובע את הטון לבחינה אנליטית של עמים היסטוריים, ומבסס מסגרת להבנת מורשותיהם, כגון תרומת הגזעים השמיים, החמיים והאריים לציוויליזציה. בהמשך הוא מתאר את מהלך התפתחותן של תרבויות אלה, ומוביל אל הפרקים המסוימים המתמקדים בקבוצות בולטות, החל בעברים, המהווים את ההקשר הבסיסי להמשך החקירה ההיסטורית.