„מערכות המעליות של מגדל אייפל, 1889” מאת רוברט מ׳ פוגל הוא פרסום מדעי שנכתב בשלהי המאה ה־20, ומתמקד במיוחד בטכנולוגיית המעליות פורצת הדרך ששימשה במגדל אייפל האיקוני. הספר מתחקה אחר התפתחותן של מעליות נוסעים ממונעות מראשיתן באמצע המאה ה־19 ועד למערכות החדשניות שהותקנו במגדל אייפל לקראת התערוכה בפריז בשנת 1889. הוא עוסק באתגרים ההנדסיים שניצבו בתחום הקיבולת והבטיחות, וכן בתכנון המבני הייחודי שנבע מהקימור של רגלי המגדל. הספר מפרט בהרחבה את מערכות המעליות השונות שפותחו עבור מגדל אייפל, ומתמקד בעיקר במערכת של Otis, שהייתה הידראולית ותוכננה להתאים לשיפוע המגדל. פוגל דן בניסיונות הרבים של המתמודדים במכרז ובהחלטה הסופית להשתמש בתכנון של Otis, למרות ההיסוסים הראשוניים בנוגע למורכבותו ולרעש שהפיק. נוסף על כך, הספר בוחן שתי מערכות אחרות — מערכת Roux, Combaluzier ו־Lepape עבור המפלסים התחתונים, ששיפרה את התפקוד הכולל של התחבורה האנכית בתוך המגדל. באמצעות מחקר יסודי ומפרטים טכניים, פוגל ממחיש לא רק את החידושים המכניים, אלא גם את המשמעות הרחבה יותר של מערכות המעליות הללו בהקשר של התקדמות אדריכלית ושל הנגשת גבהים מונומנטליים לציבור.