הצפון הרחוק ביותר, חלק שני“, מאת פרידטיוף ננסן, הוא ספר היסטורי המפרט את משימת החקר הקוטבית שנערכה על סיפון הספינה “פראם“ בשלהי המאה ה-19. חלק זה מתאר את ההכנות ואת האתגרים שעמדו בפני ננסן וצוותו במהלך המסע הארוך אל שטחי הארקטיק הלא מוכרים, במטרה להשיג גילויים חשובים בסביבות קיצוניות. הספר מדגיש את המאמצים הגופניים והנפשיים הקשים שעברו המחקרים, ובמקביל את נחישתם לחדור את גבולות המחקר האנושי. החלק הראשון של הספר מציג את ההכנות למסע, כאשר דר ננסן מדן באחריותיו כמנהיג ובוחר את חברו יוהאנסן להצטרף אליו. הם משתפים בדיונים על ההכנות, כגון עיצוב ובנייה של קיאקים ומזחלות שהיו חיוניים למסעם. בעוד הם מתאמנים לאתגרים אשר עלולים היו להיות מסוכנים, ננסן מעריך את הבלבול שאפייף את המסע ואת המשימות שניצבו לפניהם, ומדגיש את התחייבותם למחקר מדעי בתוככי היופי הקיצוני והקור הבלתי מתון של הארקטיק. לאורך כל ההכנות, נושאים כמו אומץ, חברות ושאלות קיומיות בנוגע לעתיד מלווים את שיחותיהם, ומציגים את המאבקים המורכבים שעומדים בפני מחקרים קוטביים.