הבעיה של הסימפוזיון של פלאטון" מאת אוגוסט ריטר פון קלמן היא בחינה פילוסופית שנכתבה בשלהי המאה ה-20. הספר מנתח את "הסימפוזיון" של פלאטון, וחוקר את הדיאלוגים הפילוסופיים העוסקים בנושא האהבה ובהשפעותיה על הקיום האנושי והידע. היצירה היא בעלת אופי אקדמי, והיא מפרשת את הסתירות שנמצאות בטקסטו של פלאטון, במיוחד ביחס לדיאלוגים אחרים שלו. במסגרת הבחינה הזו, קלמן מפרש את הבסיסים הפילוסופיים של "הסימפוזיון", ומתמקד במיוחד באופי האהבה ככוח מניע בחיי האדם. הספר מציג את הדרך שבה נאומים שונים בתוך הדיאלוגים מסייעים להבנה טובה יותר של האהבה, כולל את ההבדלה בין אהבה פיזית לאינטלקטואלית. קלמן מדגיש את השילוב שבין המחשבות של הרקליט והפיתגורס כפי שהן מוצגות בעבודותיו של פלאטון, ומתייחס לסתירות שנמצאות בדיאלוגים אלה בנוגע לחיוניות הנשמה ולדרך שבה הרעיונות הללו מתפתחים. בסיכומו של דבר, מטרתו של קלמן היא להציג דיון פילוסופי שלם על מהות האהבה ועל החיפוש אחר אלוהות דרך פעילויות אינטלקטואליות ויצירתיות, ולהראות שהבנה אמיתית ויופי מסייעים לפיתוח צורה של קיום אלוהי בתוך האדם.