„Die Inzestscheu“ מאת זיגמונד פרויד הוא פרסום מדעי שנכתב בראשית המאה ה־20. חיבור זה בוחן את ההיבטים הפסיכולוגיים של הימנעות מגילוי עריות, ומשווה בין ההתנהגויות והמנהגים התרבותיים הקשורים בגילוי עריות בחברות פרימיטיביות, תוך התמקדות מיוחדת בעמים האבוריג'יניים באוסטרליה, לבין התופעות הפסיכולוגיות שנצפו אצל נוירוטים. הטקסט מבקש לשפוך אור על ההקבלות בין התפתחותם הפסיכולוגית של יחידים לבין התפתחותן של תרבויות. בבחינה זו טוען פרויד כי ניתן לראות בטאבו החזקים נגד גילוי עריות המצויים בחברות פרימיטיביות השתקפות של הפסיכולוגיה הילדותית, המשקפת סוגיות בלתי פתורות המצויות בנפשם של יחידים נוירוטים. הוא מרחיב על מושגי הטוטמיזם והאקזוגמיה—מנהגים שבהם נאסר על יחידים להינשא או לקיים יחסי מין עם חברים בקבוצת הטוטם שלהם. דבקות נחרצת זו בהימנעות מגילוי עריות מדגישה הן את המבנה החברתי והן את המנגנונים הפסיכולוגיים הפועלים כאן. פרויד מציע כי הפחד המושרש עמוקות מגילוי עריות והמנגנונים החברתיים שנועדו למנוע אותו עשויים לשמש גורם מכריע בהבנת הפסיכולוגיה האנושית, הן בצורתה הפרימיטיבית והן בצורתה הנוירוטית.