„סיפורה של ז'אן ד'ארק, הקדושה המכשפה“ מאת מ. מ. מנגסריאן הוא תיאור היסטורי שנכתב בראשית המאה העשרים. הספר בוחן את חייה ומורשתה של ז'אן ד'ארק, ומתמקד באירועים הטרגיים סביב משפטה והוצאתה להורג באשמת כפירה, וכן בהכרזתה לבסוף כקדושה. מנגסריאן מבקש להאיר את הסתירות והמורכבויות הכרוכות ביחסה של הכנסייה הקתולית לז'אן. בנרטיב מרתק זה, מנגסריאן מעמיק בגבורתה של ז'אן ד'ארק, נערה איכרה צעירה שהובילה את הצבא הצרפתי לכמה ניצחונות במהלך מלחמת מאה השנים, אך לבסוף נפלה בשבי, הועמדה למשפט והוצאה להורג בידי הכנסייה בשל כפירתה לכאורה. הספר בוחן בביקורתיות את המניעים החברתיים־פוליטיים שעמדו מאחורי הרשעתה, וכן את ההכרה המאוחרת שקיבלה מן הכנסייה לאחר מותה, ומדגיש את התמורות בתפיסת מורשתה. מנגסריאן סבור שחזיונותיה של ז'אן, אף שכונו מעשי כישוף, היו השתקפות של כוחה הפנימי ושל נחישותה. בסופו של דבר, הספר משמש עדות רבת־עוצמה להשפעתה המתמשכת של ז'אן ולפגמיו של הממסד הסמכותי בהקשר של אמונה ותבונה.