„Brandelli” מאת אולינדו גואריני הוא רומן שנכתב בראשית המאה ה־20. העלילה מציגה בפנינו את הגיבור, המהרהר בעברו ובחוויותיו, ומתמקדת בעיקר בשאיפותיו הספרותיות ובתלאותיו במסגרת ההקשר החברתי־פוליטי של איטליה באותה תקופה. הספר שוזר, ככל הנראה, נושאים של צמיחה אישית, מאבק אמנותי וניואנסים של החיים, המובעים מבעד לעדשתן של דמויותיו. פתיחתו של „Brandelli” מציגה את הגיבור כשהוא מעלה בזיכרונו את בחירותיו בחיים, ובייחוד את החלטתו ללמוד משפטים, תחום שבו עסק רק באופן שטחי. הוא מספר על סצנה משעשעת מיום סיום לימודיו, המלאה בשאיפות נעורים ובאופיים חסר הדאגות של חבריו ללימודים. ככל שהעלילה מתקדמת, הוא מביע את סלידתו מן השירה האיטלקית בת זמנו וחושף את הגיגיו הקיומיים, תוך שהוא מעמיד אותם בניגוד לדמויות וליצירות הספרותיות שהותירו בו את חותמן. כך נוצר טון רפלקסיבי, המרמז כי הגיבור יוצא לחפש אותנטיות אמנותית בתוך הציפיות החברתיות, ומצביע על נושאים עמוקים יותר של יושרה אמנותית ושל החיפוש אחר זהות.