«Ligeia und andere Novellen; Sieben Gedichte» מאת אדגר אלן פו הוא אוסף נובלות ושירים שנכתב ככל הנראה בראשית המאה התשע-עשרה. החיבור מתמקד בנושאי אהבה, אובדן והעל-טבעי, הבולטים במיוחד בסיפור הרדוף על אובססייתו העמוקה של הגיבור לאהובתו האתירית, ליגיה, שיופייה ושכלה מותירים בו רושם מתמשך. פתיחת האוסף מציגה לקוראים את זיכרונותיו העמוקים של הגיבור מליגיה, ומתארת אותה כאישה בעלת יופי ושכל יוצאי דופן שכבשה את לבו. המספר מתאר את ייסורי מחלתה ומותה בסופו של דבר, ומעביר תחושת ייאוש השזורה באהבה. בעודו מתמודד עם אובדן ליגיה, הנרטיב לוכד את רגשותיו הסותרים, ומציג הן את יראת הכבוד שהוא רוחש לה והן את משקל הבדידות ההרסני לאחר מותה. קטע פתיחה זה מניח את היסוד לנושאי אובססיה, תמותה והחתירה להבנה לנוכח אבל מכריע.