"Erotopægnion, sive Priapeia Veterum et Recentiorum" מאת פרנסואה נואל הוא אוסף של שירה וספרות ארוטית שנכתב בשלהי המאה ה־18. היצירה מתמקדת באל הרומי פריאפוס, המייצג פריון, גנים ומיניות גברית, וכוללת סדרת שירים הבוחנים נושאים של תשוקה, קינה ואופיים המשחקי של האהבה והתאווה. האוסף כולל תרומות של משוררים עתיקים ומאוחרים שונים ומהרהר ביצרים ובאיוולות הקשורים להנאות הבשר. בתחילת הטקסט הקורא מתוודע לדמותו של פריאפוס, המתואר כאל כפרי בעל מבנה גופני בולט. החלק הפותח מספק רקע מיתולוגי קצר על מקורותיו, ובכלל זה סיפורים על התעברותו ועל מאבקיו המאוחרים לזכות בקבלה. החלקים הבאים מבטיחים סדרת שירים הכוללת דיאלוגים עם פריאפוס, פרשנויות משעשעות על אתגרי האהבה והתאווה, והתייחסויות הומוריסטיות להתנהגותם של גברים ונשים כאחד בכל הנוגע להרפתקאות רומנטיות, ובכך קובעים את הטון ליצירה המחבקת הן את ההיבטים המקודשים והן את ההיבטים החולניים של המיניות.