„Miracles“ מאת אלן־פורנייה הוא רומן הגותי שנכתב בראשית המאה ה־20. היצירה מעמיקה בנושאים של זיכרון, אידיאליזם וטבעה החמקמק של המציאות, ובוחנת את מורכבותם של רגשות אנושיים ושל מערכות יחסים. במרכז העלילה ניצבת דמותו של אלן־פורנייה עצמו, שחייו ושאיפותיו מהדהדים לאורך הטקסט, לצד חברויותיו והרהוריו על אהבה ואמנות. פתיחתו של „Miracles“ קובעת נימה מהורהרת, כשהיא מציגה מספר המגולל את הקשר העמוק שלו עם אלן־פורנייה, שנרקם בשנות לימודיהם. הקטעים חושפים דיונים בספרות ובחברויות, ואת הסערה הרגשית שחווה פורנייה, במיוחד בכל הנוגע לתשוקותיו שלא התממשו ולתפיסותיו האידיאליות על נשים. ככל שחברותם מתפתחת, המספר מבחין בתשוקתו של פורנייה לשירה ולספרות — ובייחוד לתנועה הסימבוליסטית — תשוקה המהדהדת את המרקם המורכב של ההתבוננות העצמית שלהם בצעירותם ושל חיפושיהם הרגשיים. הפתיחה מכינה את הקרקע לבחינה מעמיקה יותר של מסעו הספרותי של פורנייה, של קשריו ושל חיפושו אחר משמעות בתוך אשליות החיים החולפות.