Lexicon Latinum: Universae Phraseologiae Corpus Congestum" של פרנץ ואגנר הוא עבודה מדעית שנכתבה בשלהי המאה ה-19. לקסיקון זה מטרה להיות אוסף שלם של ביטויים לטינים ובניינים תחבירתיים, במטרה לסייע לסטודנטים ולחוקרים לשלוט בדקויות השפה הלטינית. הוא מבקש להציג את העושר שבביטויים הלטינים, במיוחד על ידי הצטטת כותבים קלאסיים מפורסמים, על מנת לשפר את ההבנה והשימוש בשפה. בתחילת העבודה, המחבר מספק מבוא שמציין את מטרת הלקסיקון – לסייע לסטודנטים, במיוחד במסגרת החינוך הישועי, לרכוש שליטה מלאה בשפה הלטינית. ואגנר משתף בניסיונו האישי כמורה, מציין את האתגרים שעומדים בפני הסטודנטים בשל המגוון הרב של מקורות לימוד לטינית, ומתאר בהרחב את הגישה המערכתית שנלקחה בעריכת הלקסיקון, על מנת להפוך אותו לכלי לימודי יעיל. באמצעות דוגמאות מבונות וארגון ברור, הלקסיקון מהווה משקף ערכי לחינוך, המשלב את היופי והדיוק המאפיינים את הכתיבה הלטינית.