The decay and the restoration of civilization : The philosophy of…
על הספר
„שקיעתה ושיקומה של הציוויליזציה: הפילוסופיה של הציוויליזציה“ מאת אלברט שווייצר הוא חיבור פילוסופי שנכתב בראשית המאה ה־20. היצירה בוחנת את המשבר הניצב בפני החברה המודרנית, וטוענת שהציוויליזציה התרוקנה מתוכן בשל הזנחת היסודות האתיים והדגשת יתר של הקִדמה החומרית, ההיסטורית והטכנית. דאגתו המרכזית של שווייצר נראית כמתמקדת בכך שציוויליזציה אמיתית מושרשת ביסודה באתיקה, והוא טוען שרק באמצעות ביסוסם מחדש של עקרונות אתיים איתנים תוכל החברה להשיב משמעות ותקווה הן ליחידים והן לאומות. פתיחתו של חיבור זה מציגה את השקפתו של שווייצר שלפיה הציוויליזציה נתונה במשבר עמוק, לא רק בשל אסונות אחרונים כמו מלחמה, אלא גם בגלל הזנחה רבת־שנים של החשיבה האתית היסודית. הוא מבקר את הפילוסופיה המודרנית על שנטשה את תפקידה כמדריכה להתפתחות הציוויליזציה, ובמקום זאת נעשתה למדנית, מפוצלת ומנותקת משאלות מוסריות דוחקות. שווייצר עוקב אחר האופן שבו שינויים היסטוריים, כלכליים וארגוניים צמצמו את חירות הפרט, את ההתבוננות העצמית ואת האנושיות, והובילו להתמחות־יתר, לאובדן השיפוט המוסרי העצמאי ולהכפפת אישיותו של היחיד לדעת ההמון ולמבנים מוסדיים. הוא עומד על כך שציוויליזציה אמיתית דורשת אתיקה אישית, רוחניות אותנטית ושינוי אישי, וטוען שבלעדיהם, הקִדמה במוסדות ובתחומים החומריים ריקה מתוכן או אף הרסנית. הפרקים הראשונים מניחים את היסודות לתזה המרכזית שלו: שיקומה של הציוויליזציה תלוי בהתעוררות מחודשת של מחויבות מוסרית, שקולה ומעמיקה, הן ברמת הפרט והן ברמה הקולקטיבית.
