"Fetzen : Aus der abenteuerlichen Chronika eines Überflüssigen" מאת אלכסנדר וייקר הוא רומן שנכתב בראשית המאה העשרים. זו כרוניקה סאטירית, רצופת אפוריזמים, של התבגרותו של צעיר, הממוסגרת כעורך המפרסם את יומנו שהותיר אחריו חבר. הגיבור יאפס עובר מילדות כפרית גסה אל האוניברסיטה ואל עיר מלאת פיתויים, ודרכו מצטלבת עם שכנה עולמית ועם נערה פגיעה שהוא עוזר לה בבית עבוט. הטון מערב הומור חצוף עם ביקורת חברתית חדה על האקדמיה, המוסר והתשוקה. פתיחת הספר מציבה מסגרת עריכה שובבה: המספר מקבל את כתב היד הכאוטי של חברו המת (וקרפדה חיה) ומחליט לפרסם את כרוניקת הסטודנט. אחר כך אנו פוגשים את יאפס — שהוכה לקשיחות בידי בית הספר ואם אדוקה — הנכנס לאוניברסיטה, משוטט בעיר וכותב רשימות יומן שנונות ולועגות לעצמו. הוא שוכר חדר מרופט אצל בני ורטהיים, נע באולמות הרצאה, ובחוסר כסף ממשכן ערכת שחמט לפני שהוא מוסר את התמורה לנערה הקונה זר הלוויה לאמה. שתי מערכות יחסים מרכזיות מתגבשות: ריינט (אמורט), שכנה קוקטית המפתה אותו ומתקוטטת עמו, ופפי, נערת בית העבוט האסירת תודה שמתוודה מאוחר יותר שהיא בת לא חוקית ושואבת מיאפס הגות צינית על נישואים, אבות ו"הנפש". אינטרלודים לועגים למארח יהיר ולתהלוכת פרופסורים, בעוד העיר שוקקת טיפוסי סטודנטים והתרברבות מינית. הפרק נסגר ביאפס שלוקח את פפי ל"לוהנגרין" — קרוע בין רגש אמיתי לאירוניה חריפה — ואחר כך מציק לה בבית קפה בשיחתו הלעגנית על אהבה ונישואים.