"The letters of Madame de Sévigné" מאת המרקיזה מארי דה ראביטן-שאנטל סבינייה הוא אוסף מכתבים אישיים שנכתב בסוף המאה השבע-עשרה. הכרך מתמקד בהתכתבותה החיבה והשנונה — בעיקר עם בתה — ופונה גם לידידים ולקרובי משפחה, ומציע הצצות חיות לחיי החצר תחת לואי הארבעה-עשר, לשגרה הפרובינציאלית ולחרדות הבית. יש לצפות בסיפור סיפורים חינני, בתצפית חברתית חדה ובדיוקן מתמשך של אהבת אם. פתיחת האוסף ממסגרת את המכתבים לקוראים באמצעות הקדמת עורך המשבחת את סגנונם, ערכם ההיסטורי והשפעתם המתרבתת, מסבירה סידור חדש לפי נמענים, ומתארת את חיי המחברת ואת תקופתה. מסה ביוגרפית מתחקה אחר מוצאה האצילי הבורגונדי, חינוכה היוצא דופן, נישואיה האומללים ואלמנותה, ניהול אחוזתה הזהיר, מידותיה התמידיות, ומסירותה העצומה לבנה ובייחוד לבתה, שנישואיה לרוזן דה גריניאן מביאים לפרידתם. המכתבים המוקדמים לבן-הדוד בוסי משלבים נזיפה משחקית עם גאווה במעלליו הצבאיים, רכילות חצר וחדשות משפחה, לרבות מסע בנה ואירוסי בתה. ההתכתבות עם הבת נפתחת בדמעות ובחרדות מסע, ואחר כך מתרחבת לדיווחים תוססים מפריז (ויכוחים דתיים, שנינותה של נינון, שערוריית רמאות בקלפים והתיאור המפורסם של התאבדות ואטל בשאנטיי), לפני שהיא עוברת לברטאן, שם היא כותבת על גנים, חברה מקומית, ענייני כספים וקריאה — ושבה תמיד לייעוץ רך ולדאגה לבריאות ילדה.