הקומדיה האלוהית: גן העדן" מאת דנטה אליגיירי היא החלק האחרון של שיר סיפורי איטלקי שהחל לכתיבה בסביבות שנת 1308 והושלם בסביבות שנת 1321. חלק זה מתאר את מסעו של דנטה דרך גן העדן, בהדרכתה של ביאטריצה – המסמלת את ההתגלית האלוהית, התאולוגיה, החסד והאמונה. עלייתו של דנטה דרך הגופים השמיימים התשעה מסתיימת באזור האימפיריאלי, שם הוא פוגש את המהות האמיתית של אלוהים. בהשראה מהתאולוגיה והפילוסופיה הקתוליות של העת הביניימית, גן העדן מסמל את העלייה האולטימטיבית של הנשמה לרמה האלוהית, לאחר שהיא מזהה את החטא ומבצעת את הפיוס הנדרש.