מסעות במדבר הגדול של הסהרה, בשנים 1845 ו-1846“ מאת ג’יימס ריצ’רדסון הינו ספר היסטורי שנכתב באמצע המאה ה-19. הסיפור מתמקד במסע המרתק של המחבר, אשר נמשך תשעה חודשים ועבר את מדבר הסהרה, ומציין באופן ברור את ההתכלשויות האישיות שלו עם שבטים שונים, כמו הטואריקים, וכן את התיאורים של מקומות בעלי חשיבות כגון גאת, גדאמס ומורזוק. הספר משקף גם את ההגנה החריפה של ריצ’רדסון על הסחר בעבדים, אותו חזה במהלך מסעותיו. בתחילת הספר מוצגים לקוראים המוטיבציות והכוונות של ריצ’רדסון לצאת למסע, ומדגישים את רצונו להבין את החיים והתרבויות של שבטי הסהרה, במטרה לעורר מודעות לנושא הסחר בעבדים. הוא מספר גם על האתגרים שעמדו בפניו, הן מצד התושבים המקומיים והן מצד הסביבה הקשה של המדבר. הסיפור מתחיל בתוכניותיו הראשוניות, בספקנות שהביעו חבריו לגבי מסעו, וברוח המסעותית שלו כשהוא יוצא לדרך לטריפולי – דבר שמכין את הקרקע לחוויות הקשות אך המלמדות שנערכו בנוף הרחב של הסהרה.