תספיס (רומנים קצרים וסיפורים)" מאת קרלוס או. בונגה היא קולקציה של רומנים קצרים וסיפורים שנכתבו בשלהי המאה ה-20. הספר מחקר תמונות שונות דרך מגוון רחב של דמויות ואווירות, ומשמח את המורשת האמנותית של תספיס – האדם היווני העתיק שנחשב למי שהכניס את התיאטרון לחיינו. החלק הראשון של הספר מציע כי יצירותיו של בונגה משלבות אלמנטים של דרמה והתבוננות אישית, ומדגישות את המורכבות של החוויה האנושית. בתחילת הספר מופיע פרולוג שמשמח את תספיס עצמו, ומדבר על חשיבותו כאבי התיאטרון היווני בהמצאת פורמט הדיאלוג בהצגות. סיפורים שנמצאים לאחר מכן, כמו "הגדול האחרון של ספרד", מתמקדים בחיי נער אריסטוקרטי בשם פאבלו, אשר נמצא תחת השפעה עמוקה של הערכים שניתנו לו על ידי משפחתו ואחותו הדומיננטית, אוסביה. הסיפור מציג את המאבקים הפנימיים של פאבלו בין חובותיו לרצונותיו האישיים, בתוככי הדרישות הקשוחות של החברה האריסטוקרטית.