האופנישדות” מאת שוואמי פרמאננדה הן יצירה פילוסופית שנוצרה ככל הנראה ממסורות הרוחניות העתיקות של הודו; היא מיוחסת לעת העתיקה אך לעתים קרובות מסווגת כחלק מהתקופה הוודית. הטקסט מאגד כתבים מיסטיים העוסקים בחקרים עמוקים אודות מהות האנוש, הקיום והמציאות האולטימטיבית, ומציע חכמה שחורגת מגבולות הזמן והתרבות; במיוחד מתמקד הטקסט באחדות הנשמה (אטמן) עם האלוהות (ברהמן). בפתיחת הטקסט מודגשת כוונת המתרגם לגרום לכתבי העתיקים האלו להיות זמינים לקהל רחב יותר, ומצוין על החוויות העוצמתיות שהשפיעו על יצירת היצירה. הטקסט מציג את האופנישדות כהיבט בסיסי של הפילוסופיה הוודית, ומבחין בין הפרקטיקות הריטואליות של הוודות לבין החיפוש האינטרוספקטיבי יותר אחר ידע והבנה רוחנית שמוצאו באופנישדות. הפרק הפרולוגי מסכם את המסלול ההיסטורי של תרגומי הטקסט ואת הרצון השורר לגלות את האמיתות הבסיסיות הכלולות בו, ומזמין את הקוראים להתגבר על מחשבותיהם בדרך של רוחניות והתבוננות פנימית, כדי שיהיו מוכנים לדיונים הפילוסופיים העמוקים שנלמדים בהמשך.