חוק האיפוגאו" מאת ר. אף. ברטון הוא ספר אתנוגרפי שנכתב בתחילת המאה ה-20. הספר חוקר את המערכת המשפטית והנימוסים של עם האיפוגאו, קבוצה הידועה בטרסות האורז המורכבות שלה בפיליפינים. הוא מבחן את שורשי החוק האיפוגאו, כולל את קשרו לנימוסים ולטאבו, ועוסק בנושאים כמו דין משפחתי וזכויות רכוש, דין פלילי ואחריות חברתית. בפתיחה של הספר מוצגת התרבות האיפוגאו, עם הדגש על היעדר שלטון פוליטי פורמלי אצלה, אך על קיומם של מערכות משפטיות מסורתיות חזקות המבוססות על טאבו ונורמות חברתיות. הספר מציע ש, למרות שהאיפוגאו נחשבים על ידי אחרים כ"ברברים", הם שומרים על שלום ואחדות חברתית באמצעות החוקים המסורתיים שלהם, אשר הם בעלי חשיבות מכרעת להוויה החברתית שלהם. ברטון מציג באופן יסודי את ההיבטים המיוחדים של החוק האיפוגאו, כגון חוזי נישואים, ירושת רכוש ואחריותים שבטיות, תוך השוואה של אלה לדיבור האנתרופולוגי הרחב יותר על חברות ברבות.